מידע בנושא שימושים חורגים

בעבר, נתן וועד האגודה הסכמתו להשכרת המקרקעין לחברות הסלולר, אולם לאחר זמן חזר בו. בית המשפט הורה על סילוק האנטנות וקבע, כי הרשאה שניתנה ע"י האגודה להשכיר את הנכס "היא בגדר היתר של רצון טוב, שהאגודה יכולה לחזור בה ממנו ולבטלו בכל רגע." כן קבע בית המשפט, כי קרקעות המדינה ניתנו לאגודות החקלאיות לצרכי חקלאות, ולא לשם שירות של אינטרסים כלכליים שאין עניינם בחקלאות.

בית משפט השלום הורה לאחרונה לחברות הסלולר "סלקום" ו- "פלאפון" לסלק את האנטנות שהקימו במושב בית גמליאל על קרקע שיועדה לחקלאות. נקבע, כי אכן כעשרים שנה קודם לכן, וועד האגודה נתן את הסכמתו להקמת האנטנות, אולם על פי בית המשפט, אין הדבר מונע מוועד חדש לבטל את ההסכם, במידה ואינו תואם את גישתו.

ת"א (שלום)(רחובות) 57151-07-17 בית גמליאל מושב עובדים של הפועל המזרחי להתישבות שיתופית בע"מ נ' ינטה יוסף (המנוחה) ואח'. פס״ד מיום 25/01/24

מטרת נוהל זה לקבוע כללי עריכת עסקות תעסוקה במשבצות יישובים חקלאיים, הן בהקצאת הקרקע לתקופה ארוכה בהסכם חכירה והן בהרשאה לשימוש לזמן קצר לרבות לשימוש.

תאריך עדכון : 20.11.2023.

טבלת ערכי קרקע לשימושים נלווים לחקלאות בחלקה א' בנחלות: עיבוד ראשוני תוצרת חקלאית.
תוקף הטבלה עד יום 1.1.2025.

צבי ואיריס סויסה (להלן: "הנתבעים") הקימו מתחם פיינטבול על קרקע שהוגדרה כקרקע חקלאית ע"י רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות"). כאשר גילתה הרשות על השימוש החורג של הנתבעים בקרקע, הגישה תביעה לפינוי המקרקעין ולהפסקת השימוש החורג. מחלוקת הצדדים הינה בדבר תחילת וסיום מועד השימוש החורג וגובה דמי השימוש שיש לחייב את הנתבעים בשל השימוש המפר.

ת"א (שלום)(ב״שׁ) 35393-08-19 רשות מקרקעי ישראל – מחוז דרום נ' סויסה ואח', פס״ד מיום 25/12/22

הורים מנוחים ל-9 הותירו נחלה אשר לא מתקיימת בה פעילות חקלאית כבר שנים רבות, ההורים לא העבירו את זכויותיהם בנחלה במהלך חייהם ואף לא רשמו בן ממשיך. לאחר פטירת ההורים כל אחד מתשעת האחים ירש חלק שווה מהעזבון. הנתבע 1 חי במשך כל חייו במשק גם לאחר פטירת הוריו, הוא הקים שם משפחה יחד עם הנתבעת 2 וגידל שם את ילדיו. במהלך 14 שנים התובעים- אחיו של הנתבע דרשו ממנו לפצות אותם על חלקיהם בנחלה או לחלופין למכור את הנחלה ולחלק את התמורה. הנתבע 1 לא נענע לדרישותיהם.

שווי ה"ברוטו" של הזכויות במשק עומד על סך של כ-4,300,000 ש"ח. לאחר תשלומים צפויים ומיסים שווי ה"נטו" של הזכויות במשק עומד על כ- 1,870,000.

תמש (י-ם) 12739-11-18 פלוני נ' אלמוני, פס״ד מיום 09/11/22

בית משפט השלום קבע ששימוש שאינו חקלאי, במקרקעין שייעודם חקלאי, אסור ומחייב בדמי שימוש והריסת המבנים, גם כאשר נעשה באישור ואף ביוזמת הרשות המקומית.

ביהמ״ש העליון בשבתו כבג״ץ דחה עתירה להורות לרשות מקרקעי ישראל לבטל הסכם חכירה במקרקעין במושב בני ציון שעליו הוקמה חוות שרתים בהמשך להסכם חכירת משנה שנחתם במין המושב לרשות.

ביהמ״ש ציין כי העתירה לוקה בשיהוי כבד וכי בכל הנוגע לטענות התכנוניות דין העתירה להידחות על הסף גם מחמת קיומו של סעד חלופי, שכן מקומן של טענות הנוגעות להליכי תכנון להתברר לפני הערכאות המתאימות – גורמי התכנון וערכאות הערעור על החלטותיהם – במועדים הקבועים בחוק.

בג"ץ 6688/22 הצלחה - לקידום חברה הוגנת נ׳ רשות מקרקעי ישראל ואח׳, פס״ד מיום 25/01/2023

בית משפט השלום קבע שהשימוש החקלאי בקרקע, במסגרת חכירה, בא לידי ביטוי לא רק בזכויות ובהטבות המוענקות לחברי האגודה, אלא גם במגבלות המוטלות עליהם בגדר הסכם המשבצת.

מכאן עולה, כי כאשר חוכר מקרקעין, שייעודם חקלאי, השתמש בהם למטרת מסחר או למטרה אחרת, עליו לשלם לרשות מקרקעי ישראל את ההפרש בגובה דמי השכירות שהמשתמש במקרקעין חסך בשימוש החורג. 

האם גם אתם חוכרים של נחלה חקלאית ואינכם יודעים מה מותר לכם לעשות בשטח הנחלה? אתם לא לבד, זה נושא סבוך והמידע בנושא אינו נגיש ומרוכז.

הבעיה היא, שכל שימוש שאינו מותר בנחלה חקלאית, גם אם נעשה בתום לב ומחוסר ידיעה, נקרא שימוש חורג ועלול להוביל לקנסות כבדים וצווי הריסה של מבנים כשפועל יוצא מכך גרימת נזקים כלכליים כבדים לרבות כתבי אישום פליליים, כל אלה יכולים להיחסך מאיתנו אם נדע את האסור והמותר. 

על מנת לנסות ולהתגבר על מכשולים אלה, אתן מידע לבעלי הנחלות, אסביר כיצד יש לנהוג בכל חלק מחלקות הנחלה ואפרט את הגורמים אליהם יש לפנות במידה ורוצים להקים מבנה כלשהו בשטח הנחלה או לעשות שימוש מסוים בשטח זה.

נחלה חקלאית, מורכבת לרוב משתיים או שלוש חלקות. לכל חלקה ייעוד אחר וניתן לעשות בה שימוש ע"פ הפירוט שיוסבר בהמשך: 

למרות שנים של שימוש אסור המנוגד למטרות החוזה, תחויב רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") להאריך הסכם חכירה ולא תוכל להודיע על ביטולו.

בית המשפט קבע,  כי לאורך השנים ידעה רמ"י על השימוש האסור, אלא שבחרה להתנגד לו רק במסגרת ההליך המשפטי דנן, תוך שהיא נוקטת באכיפה בררנית כלפי התובעת.

הרשות הפעילה שיקולים זרים, ובנסיבות היא מחויבת להאריך את החוזה בכפוף לחובת התובעת לדאוג להסדרת פעולתה, תוך פרק זמן מוגדר.

ת"א (חיפה) 21960-06-18 מנש תיירות ונופש אכזיב בע"מ ואח׳ נ׳ מדינת-ישראל-רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 17/02/22